מחוץ למסלול התיירות הרגיל, תמצאו את אחד המקומות המדהימים ביותר של ויטנאם: עיר המתים של אן באן (An Bang). במרחק נסיעה קצר מעיר הבירה לשעבר, הואה (Hue), ישנו כפר קטן, שלמתיו בתים מפוארים יותר מלחיים. חלק מהקברים מתנשאים לגובה של עשרות מטרים וחלקם בגודל ארמונות קטנים. במדינה שבה המשכורת הממוצעת היא כאלפיים דולרים, חלקות הקבר הללו עולות לעיתים עשרות אפלי דולרים, והמשפחות שיכולות להרשות לעצמן מקשטות את הקברים בעמודי שיש יקרים ובציפויי זהב.
כיצד קורה שבויטנאם, שבאופן רשמי, הינה מדינה אתאיסטית ורוב תושביה מצהירים שאינם מאמינים באלוהים, קמה עיר מתים מפוארת כל כך? הפתרון נעוץ בעבר ההיסטורי של ויטנאם. ויטנאם מושפעת מאוד מהמסורת הסינית והשפעות המסורת הסינית ניכרים עד היום במדינה החילונית בדמות טקסים לרוחות המתים, השפעות שפה, אוכל ועוד, יותר כמנהג אבות, מאשר עניין של אמונה.
בנוסף, על אף שהויטנאמים אינם מאמינים באלוהים בסגנון המערבי, רבים מהם אוחזים באמונות תפלות לגבי קיומם של רוחות ושדים. בבתים רבים קיימים מזבחים לאבות המשפחה, ולהם הויטנאמים מעלים מנחות בחגים גדולים. רוב הויטנאמים אף אינם יודעים לספר מה מקור המנהג, או מדוע הם עושים זאת, ויסבירו זאת בפשטות "כך זה נעשה תמיד".
מבחינה אדריכלית, בית הקברות הוא מיש-מש של סגנונות. תמצאו שם עמודים רומיים לצד השפעות גותיות, תבליטים הינדיים ופסלים בודהיסטיים. מוטיב הדרקון הוא מוטיב פופולארי כמו גם צלבים נוצריים וערבסקות מוסלמיות. הבניה לגובה נותנת למתים קרבה לשמיים או פשוט נוף טוב יותר.
חלק מהמבנים בבית הקברות הזה עומדים ריקים לגמרי ואיש לא קבור בהם עדיין. הם נבנו מראש וממתינים לרוכשיהן שיעברו מן העולם.
בארצות קומוניסטיות רבות השלטון המקומי אוסר על פולחני דת וגם השלטונות הויטנאמים מנסים להילחם בתופעה. מעבר לניסיון להילחם בדת, סבורים הרשויות כי מדובר בבזבוז משווע של משאבים כספיים.
לקריאה נוספת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מה דעתכם?