נערה עשירה מאזור אנאם. הנערה לבושה בלבוש עשוי בד יקר עשוי בשתי שכבות; עליונית פרחונית ותחתונה לבנה חלקה. הנערה נועלת נעליים רקומות יקרות למראה. לשם השוואה, שימו לב לתמונות הבאות בהן מתהלכות הנשים הפועלות העניות ברגליים יחפות.
לצדה של הנערה העשירה נחה מטרייה להגנה מפני השמש. עור לבן נחשב יפה ונחשק, בעוד עור שזוף שוייך לפועלי השדות. נשים ויטנאמיות רבות עד היום מנסות להגן על עורן מפני השמש, הן מכסות עורן בבגדים ארוכים ומתמרחות באבקת פנינים להלבנת העור. שימו לב לתמונת הפועלות המתהלכות בבגדים קצרים המובאת כאן למטה. הבגדים הקצרים נוחים יותר לעבודה. עורן של הפועלות שזוף בהרבה, והן ויתרו על המותרות שבטיפוח עור לבן.
עוד רואים שלנערה העשירה ציפורניים ארוכות (שלוש ציפורניים ארוכות, רביעית וחמישית כנראה נשברו), המעידות על כך שלא עסקה בעבודות כפיים. לא רק נשים, גם גברים ויטנאמים עשירים נהגו לגדל ציפורניים ארוכות כסמל סטטוס (שריד למסורת סינית עתיקה, המעידה על היותם מלומדים).
הנערה גם עדויה בתכשיטים רבים, יקרים למראה, שמעידים עליה שמוצאה ממשפחה בעלת אמצעים. היא מישירה מבט למצלמה בביטחון, מודעת לכך שמצלמים אותה ורוצה בתמונה כתמונת פורטרט. לעומתה, הנשים הפועלות, נטולות תכשיטים, נבוכות מהימצאותה של המצלמה ומשפילות עיניהן במבוכה.
לצדה של הנערה העשירה נחה מטרייה להגנה מפני השמש. עור לבן נחשב יפה ונחשק, בעוד עור שזוף שוייך לפועלי השדות. נשים ויטנאמיות רבות עד היום מנסות להגן על עורן מפני השמש, הן מכסות עורן בבגדים ארוכים ומתמרחות באבקת פנינים להלבנת העור. שימו לב לתמונת הפועלות המתהלכות בבגדים קצרים המובאת כאן למטה. הבגדים הקצרים נוחים יותר לעבודה. עורן של הפועלות שזוף בהרבה, והן ויתרו על המותרות שבטיפוח עור לבן.
עוד רואים שלנערה העשירה ציפורניים ארוכות (שלוש ציפורניים ארוכות, רביעית וחמישית כנראה נשברו), המעידות על כך שלא עסקה בעבודות כפיים. לא רק נשים, גם גברים ויטנאמים עשירים נהגו לגדל ציפורניים ארוכות כסמל סטטוס (שריד למסורת סינית עתיקה, המעידה על היותם מלומדים).
הנערה גם עדויה בתכשיטים רבים, יקרים למראה, שמעידים עליה שמוצאה ממשפחה בעלת אמצעים. היא מישירה מבט למצלמה בביטחון, מודעת לכך שמצלמים אותה ורוצה בתמונה כתמונת פורטרט. לעומתה, הנשים הפועלות, נטולות תכשיטים, נבוכות מהימצאותה של המצלמה ומשפילות עיניהן במבוכה.
פועלות מטונקין נושאות חול. תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי התעוררה תנופת בניה אדירה ברחבי אינדוצ'יינה, הצרפתים הרסו רחובות קטנים לטובת שדרות צרפתיות רחבות, סללו דרכים, בנו גשרים ותחנות רכבת, הם הביאו עמם את הקיטור והמנוע לויטנאם, האירו רחובות ועוד. הצרפתים השקיעו בהנוי במיוחד, לאחר שהפכו אותה לבירת אינדוצ'יינה. נשים, כמו גברים, היו שותפים בבניה הצרפתית באינדוצ'יינה.
ויטנאמית כפרית עניה מאזור הגבול סין-אנאם. בגדיה מרופטים, עורה שחום. אנשי שבטי ההרים מהגבול נחשבו כנחותים בעיני יושבי הערים הגדולות.
נשים שותות תה בחברותא. שימו לב להיעדר הגברים בסצינה. טקסי תה נשיים ניסו לחקות את טקסי התה הגבריים. הגברים דנו בנושאי ניהול הבית, כלכלה, פוליטיקה ורכילות ציבורית. טקסי התה היו מפגשים חברתיים, כמו גם כלי לקבלת ייעוץ מהסביבה הקרובה.
אישה ויטנאמית עשירה מטיילת בגנים הבוטאניים, רכובה בריקשה. לבושה הדור, היא נושאת מטריה להגנה מפניה השמש. גנים בוטאניים היו תוספת קולוניאליסטית לתרבות הויטנאמית, כמו גם תרבות הפנאי של מסעות וטיולים. נשים ויטנאמיות עשירות מסורתיות נהגו לשבת בבית, ולא להסתובב ברחובות לבדן.
צעירות עניות עוסקות בחקלאות. נשים עניות יצאו לשדות לעבוד בדיוק כמו הגברים.
