באפריל 2008 חתם בנק הפועלים על הסכם קו אשראי עם משרד האוצר של ויטנאם, בביטוח של "אשרא", למימון יצוא של ציוד השקעה ושירותים נלווים מישראל לויטנאם. במסגרת ההסכם מעמיד בנק הפועלים קו אשראי לממשלת ויטנאם , אשר משמש את משרד האוצר של ויטנאם להעמדת הלוואות מקבילות לחברות בויטנאם. ההלוואות משמשות למימון רכישת ציוד ושירותים נלווים מיצואנים בישראל בענפי ייצוא כגון תקשורת, חקלאות, תשתיות, איכות סביבה, רפואה חינוך ועוד. קו האשראי מאפשר לממן עסקאות ייצוא לויטנאם בגובה עד 100% מסכום עסקת היצוא, לתקופות בינוניות וארוכות.
שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, ציין בזמנו כי "הפרוטוקול הפיננסי עם ויטנאם הינו כלי חשוב אשר יסייע בפתיחת השוק הויטנאמי לייצוא ישראלי ויתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית. נמשיך לפעול להנחת תשתית מתאימה אשר תסייע בגיוון ארצות היעד של היצוא הישראלי. הרחבת ארצות היעד תקטין את התלות בשווקים מסוימים וממילא את השפעות התנודתיות בשווקים אלו על המשק הישראלי".
עוד נמסר בזמנו ממשרד החוץ בהודעה לתקשורת: "כלי זה מסייע ליצואן הישראלי להציע לקונה הויטנאמי מסלול מהיר ללא בירוקרטיה אשר מגובה במסמכי הלוואות סטנדרטים וללא צורך במו"מ למציאת המימון הנדרש. פרוטוקול פיננסי במתכונת דומה מופעל כיום בהצלחה בין ממשלת ישראל לממשלת סין ועד היום ניתן במסגרתו מימון של המערכת הבנקאית בישראל לעסקאות יצוא ישראליות לסין בהיקף מצטבר של מאות מיליוני דולרים. "
על פי מכון היצוא הישראלי, הייצוא הישראלי לויטנאם הסתכם בשנת 2006 ב-36.6 מיליון דולר, בגידול של 3% לעומת 2005. סחר החוץ בין ישראל לויטנאם הסתכם בשנת 2007 ב-135 מיליון דולרים. הענפים המרכזיים בייצוא הישראלי לויטנאם הם ציוד כרייה, ציוד תקשורת ומוצרים כימיים. כלכלתה של ויטנאם מרוכזת עדיין בעיקרה בחקלאות, והחקלאות הויטנאמית צומחת בהיקף של כ-6% לשנה.
הצטרפות ויטנאם לארגון הסחר ב-2007 חייבה אותה להוריד סובסידיות לחקלאים ובמקומן לשדרג את הטכנולוגיות החקלאיות - תחום שישראל נחשבת בו למובילה עולמית. ואכן בתחום זה כבר ניכרת פעילות מואצת. משלחות סטודנטים ויטנאמים לחקלאות מגיעים לכאן בקצב של קבוצה-שתיים בשנה, וכן בכירים מהתעשיה הויטנאמית כבר מגיעים להשתלמויות קצרות בנושא.
בנוסף, זקוקה ויטנאם לטכנולוגיה ישראלית בתחום המים: בויטנאם יש בעיות קשות באספקת מים נקיים לאוכלוסייה, הם בשל בעיות תשתיות והן בגין תופעות אקלימיות מקומיות. כך לדוגמא, בראש השנה הויטנאמי האחרון (נובמבר 2008) החליטה מועצת העיר הנוי להוציא 1.25 מליון דולרים מתקציבה על מנת לקנות 69 משאבות מים שיסייעו בפינוי מים מסופות הגשמים מהרחובות. הממשלה ויטנאמית מתכננת 170 פרויקטים בנושא מים עירוניים במטרה להשלים את אספקת המים לתושבי המדינה עד שנת 2020.
ויטנאם סובלת גם ממחסור בחלב עקב בעיות אקלימיות וגידול אוכלוסייה. הויטנאמים מתעניינים בשדרוג הרפתות, ורפת הדגמה ישראלי כשר אפילו הוקם שם לא מזמן על ידי הרב מנחם הרטמן ואשתו יהודית שנשלחו לויטנאם להקים בית חב"ד בסייגון, בנוסח בתי חב"ד שכבר קיימים במדינות אסיה אחרות, תאילנד והודו לדוגמא.
בתחום הנדל"ן, נחשבת ויטנאם ליעד אטרקטיבי להשקעה, כשבמקרים מסויימים נמסר בעיתונות על תשואה של 16% בתוך פרק זמן קצר של כחצי שנה בלבד. עיתון גלובס מדווח בהרחבה על שוק הנדל"ן של ויטנאם ומוסר: "הבנק העולמי מעריך כי אוכלוסיית שלוש הערים המרכזיות של ויטנאם (האי-פונג, האנוי וסייגון) צפויה לשלש את עצמה עד 2020, כאשר שיעור העיור השנתי אמור להגיע עד לשנה זו ל-3%, ואז לרדת קלות ל-2.5%. המשמעות מבחינת הנדל"ן למגורים ברורה. בפירמת הייעוץ וראיית החשבון פרייס-ווטרהאוס-קופרס (PwC) הוסיפו את הו-צ'י-מין סיטי אל רשימת 100 הערים שיצמחו בשיעור הגבוה ביותר בין השנים 2005-2020, וזו גם היתה העיר המומלצת ביותר להשקעה בתחזית לשנת 2008 שהחברה ערכה".
עוד נמסר שם: "לפי סקירה נוספת, שעוסקת בהתפתחויות הצפויות במגזר הנדל"ן באסיה במהלך השנה הקרובה, צפוי המחסור במשרדים מאיכות גבוהה (Grade A) בהו-צ'י-מין סיטי להימשך. בהתחשב בקצב הפיתוח לא ניראה שהשנה תחול הקלה, והצפי הוא שמחירי השכירות שם יאמירו ב-11.5%. עם זאת, ב-PwC מצננים מעט את ההתלהבות ומציינים כי באופן כללי השוק המקומי עדיין קטן וכולל כ-400,000 מ"ר של שטח משרדי ועוד כ-250,000 מ"ר בפיתוח. לשם השוואה, בדובאי הזעירה בנויים ונבנים בימים אלה כ-5.5 מיליון מ"ר של משרדים". משרד האדריכלים הישראלי יסקי-מור-סיון כבר מעורב בפרוייקטים ויטנאמים מקומים חשובים.
