עוברים ל-2010

אז מה היה לנו השנה?

שגרירות ויטנאם בישראל נפתחה בבית אסיה בתל אביב, ברחבי העולם ציינו 30 שנה לקליטת הפליטים הויטנאמים (וגם אצלנו בהרצליה חגגו), גשם בא והלך והותיר מאחוריו נזק רב בויטנאם, ואן נויין (שהיא גם אחותי) - משוררת ישראלית-ויטנאמית פרסמה ספר שירים והתברגה לרשימת 50 המשוררים המעניינים ביותר לקריאה בשפה העברית, בישראל הציעו להחליף את הפועלים התאילנדים בפועלים מויטנאם, פתחו דוכני שווארמה בהאנוי (מעניין אם שגריר ישראל בויטנאם אוכל שם...), ולראשונה בישראל - מלמדים אנתרופולוגיה ויטנאמית באקדמיה. לא רע. בואו נקווה ש-2010 תהיה פוריה יותר, טובה יותר ומעניינת לא פחות. יאללה - תעשו חיים.

חג שמח ושנה טובה!

שנה חדשה בשגרירות ויטנאם בתל אביב

אמש התכנסו כמה עשרות מבני הקהילה לחגוג את חג המולד והשנה האזרחית החדשה בבית אסיה, במשרדי שגרירות ויטנאם בישראל.

שגריר ויטנאם בישראל, מר דין סון לו (Dinh Xuan Luu) בירך את האורחים ואמר כי ויטנאם מעוניינת לחזק את קשריה עם ישראל וכי הוא רואה בבני הקהילה הויטנאמית-ישראלית שותפים לתהליך. כן בישר השגריר שבקרוב יפתח קורס ויטנאמית לבני הקהילה. "אני מקווה שיום אחד ישלטו צעירנו הויטנאמים-ישראלים בשפה הויטנאמית, כמו שהם שולטים בשפת ישראל, בשפה העברית, וכמו שהם שולטים באנגלית וערבית", אמר. למרבה הטרגדיה, רוב הצעירים שהוזמנו לאירוע אכן לא הבינו את הודעתו והביטו סביב במבוכה, מחכים שמישהו יתרגם להם את הנאמר בויטנאמית לעברית.

נציג הקהילה הויטנאמית-ישראלית, מר נויין הואיימי (Nguyen Hoai My), הודה לשגריר על דברי הברכה והביע תקווה כי חידוש הקשרים בין קהילת ויטנאם הגולה לבין ממשלת ויטנאם ימשיכו להתחזק. כן הביע תקווה שאדמותיהם הגזולות של הויקיאו יושבו להם ביום מן הימים.

נציגי הממשלה הויטנאמית התעלמו מנושא האדמות, אך בישרו לנוכחים הודעה משמחת אחרת: ככל הנראה, בקרוב, יוכלו להגיש ויקיאו פליטי המלחמה בקשות לאזרחות ויטנאמית. הבקשה תהיה תקפה להם ולבני משפחותיהם.

יחידת עוז: נמשיך לעצור גם בחג המולד ובערב השנה האזרחית החדשה

המוקד לסיוע לעובדים זרים מדווח: לראשונה בהיסטוריה של הגירוש: יחידת עוז לא תחדול מפעילותה בחגים הנוצריים. הקהילות והארגונים הכריזו על מצב חירום - שוברים את הכלים. יחידת עוז מסרבת לחדול מפעילותה בחגים הנוצריים. מאז התחיל מבצע הגירוש תחילת העשור, וגם בימי הגירוש האלימים ביותר נהגה משטרת ההגירה לקוד בסיסי של מוסריות, והייתה מורה על הפסקת פעילותה בחגים הנוצריים ולאפשר למהגרי העבודה להשתתף בטקסים ובתפילות. הנה למשל, ההודעה של רשות האוכלוסין מהשנה שעבר. ואולם, יחידת עוז מסרבת לשחרר השנה הצהרה דומה ומתעקשת להמשיך במעצרים. בקהילות המהגרים, המציינים בסופשבוע זה את חג המולד ויום המהגר, חוששים להשתתף בחגיגות. פעם אחר פעם שוברת יחידת עוז את כל ההסכמות שהושגו עם רשויות המדינה בעבר: מעצר ילדים, מעצר פליטים שלא ניתן לגרשם והשבוע גם פריצה לכנסיות ומוסדות דת. פעילים נגד הגירוש הכריזו על מצב חירום: עשרות פעילים מתכוונים להתפרס היום בדרום העיר ולהיאבק למען שמירת חופש הפולחן של הקהילות. בשבוע הבא מתוכננות פניות למהיגים דתיים בכל העולם, וכן אירוע סולידריות של ישראלים בכנסיות דרום תל אביב. תגובת מוקד סיוע לעובדים זרים: "יחידת עוז שוברת שיאים חדשים של אכזריות ואטימות. משטרת ההגירה, שלא הייתה ידועה בעדינות או ברחמים, מעולם לא ערכה מעצרים בחג המולד. מדובר באירוע דתי ראשון במעלה לאלפי המהגרים הנוצרים בישראל, ופגיעה בחופש הפולחן שלהם היא כתם מוסרי על החברה בישראל. ההודעה הזאת מצטרפת לפריצה ראשונה של רשויות הגירה לכנסייה השבוע, ובכך הגיע מבצע הגירוש לשפל מוסרי חסר תקדים, שכבר מעורר הדים בעולם. "

ליחידת עוז אין מקומות קדושים

אקטיבסטילס: הבוקר פשטה יחידת עוז על כנסיית "רדמפשיון פאוואר" שברחוב לבנדה 34 בדרום תל אביב. מדובר באחת הכנסיות האפריקאיות הידועות בישראל, הקיימת מזה 20 שנה ומהווה מרכז דתי וקהילתי חשוב עבור בני הקהילה. צוות של יחידת עוז פרץ הבוקר לשטח הכנסייה וגרם שם להרס רב, הכולל בלגן נוראי, שבירה של התקרה, והרס של ציוד. בכנסייה שוהים במהלך היום אנשים חסרי מגורים וכן מתפללים שונים. אנשי היחידה רכזו את כל האנשים שהיו בכנסייה אך לא עצרוהם כיוון שלכולם היו ניירות של הגשת בקשת מקלט. כעבור שעתיים חזרו אנשי היחידה בשנית, פרצו לכנסייה ועצרו את האנשים שבתוכה. העצורים הסבירו כי הסיבה להרס הרב היא כי אנשי היחידה היו משוכנעים שהכנסייה מחביאה אנשים בתקרה. במשך שנים היו הכנסיות מקום מוגן שלא פולשים אליו. משטרת ההגירה הכירה בעובדה זו, והנחתה את שוטריה בנוהל מיוחד שאין לערוך מעצרים בכנסיות. במשך שנים רבות, גם כשהאלימות המשטרתית נגד מהגרי העבודה השתוללה, הייתה הסכמה ברורה שאין עוצרים במקומות תפילה, בתי חולים וארגוני זכויות אדם. תגובת מוקד סיוע לעובדים זרים: מדובר בשערורייה, הפרה בוטה של כל התחייבויות העבר. אפילו משטרת ההגירה, שהייתה ידועה במעצריה האלימים והברוטאליים, דאגה לציין בנהליה שכנסיות זה תחום מוגן. יש תחושה שבזה אחר זה חוצה יחידת עוז את כל הקווים האדומים: עוצרת ילדים, מאיימת על פליטים ועכשיו גם פולשת לשטחים קדושים. אנחנו לא מתכוונים לעבור על כך לסדר היום ונפנה לאנשי דת נוספים שיובילו מאבק גלוי בעניין. בנוסף, נעזור לכמרי הכנסייה להגיש תביעה נזיקית נגד יחידת עוז.

מצעד זכויות אדם בישראל

אז מה היה לנו לאחרונה? ירו לנו בבני נוער גאים, הציעו להקים מחנות ריכוז של פליטים, החוק הביומטרי עבר בכנסת, שר המשפטים שלנו בעד מדינת הלכה וזה רק קצה הקרחון. מרגישים שמשהו התקלקל לנו בדרך? בואו לצעדת זכויות האדם הראשונה בישראל, שתתקיים ביום שישי הקרוב, החל משעה 11. היציאה מכיכר רבין לכיוון רחבת מוזיאון תל אביב. הסעות מאורגנות מכל קצוות הארץ.

לפרטים נוספים על הצעדה לחצו כאן

באותו נושא: התנועה האינטרנטית לזכויות אדם, אווז, מציעה לכם טי שירטים למצעד. מי הכי עצבן אתכם השנה? ישי (ומדיניות הגירוש שלו)? שטרית (והמאגר הביומטרי שלו)? או ליברמן (והתפיסה המדינית שלו)? אתם בוחרים את מי ללבוש. הטי שירטים יודפסו ויחולקו לכם במתנה ללא תשלום. האיסוף ביום הצעדה עצמו בכיכר רבין. לחצו כאן להזמנת חולצה:

משרד האוצר הציע להחליף את התאילנדים בויטנאמים

עמירם כהן, דה מארקר: משרד האוצר הציע להחליף את התאילנדים בויטנאמים זאת בשל אי קיום החלטת ממשלת תאילנד למסור את הטיפול בהבאת העובדים הזרים לארגון ההגירה של האו"ם.

נציג משרד החוץ צפוי לקיים השבוע בתאילנד פגישה עם שר העבודה התאילנדי שהוגדרה "מכרעת", בניסיון לשכנע את ממשלת תאילנד למסור את הטיפול בהבאת התאילנדים לעבודה בישראל לידי ארגון ההגירה הבינלאומי (OIM), המוכר והנתמך על ידי האו"ם.

בספטמבר 2007 חתמה תאילנד, בתמיכת ממשלת ישראל, על מזכר הבנה עם ארגון ההגירה המסייע למהגרי עבודה ונאבק בעושק ובניצול העובדים הללו על ידי חברות כוח האדם. אלא שההסכם לא קוים, וחברות כוח האדם התאילנדיות ממשיכות לגייס את העובדים, המשלמים להן דמי תיווך בהיקף 8,000-10,0000 דולר לעובד - בהם הם מתחלקים עם חברות כוח האדם הישראליות המשתפות איתן פעולה.

על פי מזכר ההבנה, אזרח תאילנדי שיבקש לעבוד בישראל ישלם לארגון ההגירה 1,200-1,800 דולר הוצאות טיסה, ו-600 דולר אגרות, בדיקות רפואיות וחיסונים במקום סכומי העתק שהוא משלם כיום. ממשלת ישראל - אף שלא חתמה מזכר דומה עם ארגון ההגירה הבינלאומי - קיבלה באוגוסט 2008 החלטה לפיה תותר הבאת עובדים זרים לישראל רק ממדינות שיחתמו איתה על הסכמים להסדרת הבאתם והעסקתם.

בכיר במגזר החקלאי אמר בסוף השבוע, כי הקשיים שהציבה ממשלת ישראל במהלך השנה האחרונה במתן אשרות כניסה לתאילנדיים, קשורים לאי קיום התחייבותה של תאילנד בנושא: "על ישראל להכיר בכך שתאילנד היא "מדינת עולם שלישי", ולעתים מתקבלות במדינות הללו החלטות, שלא ניתנות לביצוע בפועל מסיבות שלא קשה לנחש, אך כל פירוט בנושא יזיק ליחסים בין שתי המדינות", כדבריו.

יצוין כי שר העבודה התאילנדי ביקר השנה בישראל בסוף חודש יוני הבהיר בשיחותיו עם הגורמים הקשורים לנושא, כי ממשלחת תאילנד לא תמסור את הטיפול בעובדים לידי ארגון ההגירה. במשקים החקלאיים בישראל חסרים בימים אלה, בשיא עונת היצוא החקלאי, כ-4,000 מסך 27,500 התאילנדיים האמורים לעבוד בהם, כמתחייב מההסכם שנחתם בין הממשלה להתאחדות חקלאי ישראל.

עובדים אלו אמורים היו להחליף את התאילנדיים שסיימו את תקופת העסקתם במשקים (5 שנים) וחזרו לארצם. עוד אמר הגורם כי אם ממשלת ישראל לא תשנה במהלך השבועות הקרובים את החלטותיה למסירת הטיפול בעובדים התאילנדיים לארגון ההגירה הבינלאומי החקלאות הישראלית תספוג הפסדי תוצר ויצוא במיליארדי שקלים ועשרות אלפי עוסקים ומעוסקים בחקלאות ובשירותים ליצוא החקלאי ימצאו עצמם מובטלים.

לאחרונה נמסר כי פקידים באוצר הציעו להחליף את התאילנדיים בוייטנאמיים ובעובדים ממדינות אחרות. בתגובה נמסר ארגוני החקלאיים כי עדיף לפקידי האוצר שיעסקו בענייניהם ולא יציעו הצעות הזויות: "גם את ההצעה בת ביצוע וביצועה מיידי - לא ניתן במשק חקלאי להעסיק עובדים משתי תרבויות ומנטאליות כה שונות" כדברי בכיר בארגונים החקלאיים.

"בפתיחת השמים" בפני התאילנדיים החסרים בחקלאות תומכים שר החקלאות שלום שמחון, שר הפנים אלי ישי, שר התמ"ת פואד בן אליעזר ושרים נוספים, אך אלה נתקלו בהתנגדות נחרצת של משרד המשפטים, שהבהיר שלא ניתן להביא את התאילנדיים לישראל כל עוד שרירה וקיימת החלטת ממשלה בנושא.

מזכיר ארגון מגדלי פרחים ומחזיק תיק עובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל חיים חדד, אמר כי על הממשלה להתעשת במהירות ולהבין כי כל עיכוב נוסף בהבאת העובדים יהיה קריטי לחקלאים, ליצוא ולמחירי התוצרת החקלאית בשוק המקומי. חדד הביע את תקוותו כי תמיכת שר הפנים תשנה את התמונה הממשלה. עוד אמר כי השר אלי ישי יודע היטב, שהעיכוב יתבטא וכבר מתבטא בהתייקרות התוצרת החקלאית הטרייה, שמשמעותה פגיעה קשה במשפחות הגדולות שרובן משתייכות למגזר החרדי ומסרותי, הצורכות כמויות גדולות של ירקות ופירות, אוכלוסיות אותן הוא אמור לייצג.

לידיעה המקורית בדה מארקר

השווארמה הגיעה גם לויטנאם

אם אתם תרמילאים בויטנאם ומתגעגעים לטעם מזרח תיכוני, תשמחו בוודאי לגלות שהשווארמה הגיעה גם להנוי. אז נכון שהפיתה היא בעצם חצי בגט ואין תוספות הכרחיות כמו חומוס או טחינה, אבל זה עדיין הכי קרוב לאוכל ישראלי שתמצאו בויטנאם:

הידיעה המקורית בבלוג Accidental Epicurean

30 שנה לעלייה הויטנאמית

באוקטובר האחרון נתקבצה הקהילה הויטנאמית לחגוג 30 שנה להיקלטות הפליטים הויטנאמים בישראל. בתום מלחמת ויטנאם נמלטו מויטנאם פליטים רבים שחששו לגורלם במשטר החדש. לאחר שהתברר שאין מדינה המוכנה לקולטם, הודיע ראש ממשלת ישראל דאז, מר מנחם בגין, שזכר פליטי השואה היהודים המטלטלים בלב ים היה עדיין חקוק על לבו, לקלוט קבוצה קטנה בישראל, ולהעניק להם אזרחות ישראלית. את הודעתו מסר בגין ב-12 ביוני 1977, ארבעה שבועות לאחר שניצח בבחירות, ושבוע לפני אישור ממשלתו בכנסת. להלן התמונות מן המסיבה (צילם: שי הויין):

ויטנאם בלוג: מתפנית החוף

פרוייקט חדש של ויטנאם איי אל: בכל כמה זמן נציג בפניכם בלוג חדש/מעניין/איכותי העוסק בויקיאו שבתפוצות, בויטנאמים ישראלים, או בויטנאם בכלל.

הבלוג "מתפנית החוף" הוא אחד שכזה. יוצרו הוא אהרון ג'ואל סנטוס (Aaron Joel Santos), צלם עיתונות ועורך חדשות החוץ בויטנאם ניוז, היושב בהנוי.

את הבלוג שלו ניתן לראות כהרחבה של עבודתו העיתונאית, בו הוא מפרט על נושאים הקרובים יותר ללבו ואשר לא מצאו מקום בעיתון משיקולים כאלו ואחרים. הרבה ממה שמעניין אותו קרוב לתחומי האמנות: פסטיבלים, תצוגות שיער, תערוכות אמנות ואדריכלות מקומית. מתוקף תפקידו כעיתונאי עוסק אהרון בויטנאם המודרנית, העכשווית, במה שקורה כאן ועכשיו ומחר אולי כבר לא יהיה. הוא תופס רגעים מחיים שמשתנים אל מול עיניו, אבל לעיתים נתקל גם בעבר המכה בו ללא רחמים: נפגעי אג'נט אורנג' עדיין חיים בויטנאם ואהרון נטל על עצמו לתעד אותם כפרוייקט אישי.

הבלוג שלו הוא חגיגה של צבעים. הוא צלם מוכשר ורגיש ותענוג לעיין בפוסטים, גם אם אינכם קוראים אנגלית. במידה ואתם כן קוראים אנגלית, תוכלו לקרוא שם גם מעט (מדי) על חייו האישיים, מסיבות מינגליג של הברנז'ה המקומית והשקות מדוברות.

לינקים קשורים:

- לבלוג המדובר

- אהרון מנהל גם חשבון טוויטר אישי.

עסקים: פגוש את ויטנאם

כנס בשם "פגוש את ויטנאם" יתקיים החודש בקליפורניה ומתיימר להפגיש בין משקיעים ויזמים אמריקאים לאנשי עסקים ובכירים בתחום התעשייה והכלכלה הויטנאמים. ויטנאם מנסה למשוך אליה משקיעים קליפורניים בתחום התוכנה והמחשבים, אנרגיות ירוקות, חינוך ועוד. לשם כך יצאו לכנס מויטנאם נציגים בכירים הכוללים שרי ממשלה, פקידי אוצר ועוד. הויטנאמים יציגו בפני האמריקאים הצעות השקעה והזדמנויות לפיתוח עסקי בויטנאם.

לפרטים נוספים על הכנס לחצו כאן.

 

באטמן בויטנאמית (1966)

זה צריך להיות משעשע: גליון של בטמן ורובין בויטנאמית משנת 1966 (תקופת המלחמה). שחור-לבן עם כריכה צבעונית. אם אתם מצליחים לקרוא את זה (לחצו על התמונה לקישור) - אשמח לתרגום.

קבצנות ילדים בויטנאם: ככה זה עובד

ויטנאם נט מדווח: מגזין נוער בויטנאם (Tuoi Tre) חשף את המערכת הצינית והמרושעת העומדת מאחורי קבצנות הילדים בויטנאם. בסדרת מאמרים שהחלה להתפרסם ב-18 באוקטובר, מספרים העיתונאים כיצד עובד העסק: ילדים קטנים מקבלים מכות ואיומים על חייהם ומוכרחים לעמוד בצמתים סואנים ובמקומות הומי תיירות ולפשוט יד, במידה והם עוזבים את המקום אליהם שובצו מיד מגיע מבוגר שמאיים עליהם ואף מרביץ להם. תינוקות בני שנתיים ושלוש מופשטים מבגדיהם ומונחים על המדרכות לצד כוסות לאיסוף תרומות במשך שעות מבלי שאיש יטפל בהם. מנהלי חבורות ילדי הקבצנים מעדיפים להתעלם מהתינוקות, גם כשהם בוכים. להפך - הם מעדיפים שהתינוקות יבכו. הבכי מעורר אמפתיה אצל העוברים והשבים ופותח את הארנקים בקלות רבה יותר.

באופן מחריד, הילדים ה"מועסקים" אצל קבלני הקבצנות אינם ילדים שנמלטו מבתיהם כמו בסיפורים של צ'רלס דיקנס. חלקם נשלחו אל חבורות הקבצנים הללו על ידי הוריהם ובידיעתם המלאה, תמורת חלק מהרווחים ו/או תשלום מראש בדמות כסף או רהיטים וחפצים אחרים. המנהלים של חבורות הקבצנים מתעללים בילדים באישור מלא של ההורים שנתנו להם רשות "לחנך" את הילדים ואף להכות אותם אם הם מתחצפים.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

30 שנה לעלייה הויטנאמית

הקהילה הויטנאמית ציינה שלשום 30 שנה לקליטת ה"עלייה" הויטנאמית בישראל. רבים מבני הקהילה הגיעו לארוחה רבת משתתפים במסעדה סינית בבעלות ויטנאמית ברחובות. נשאו דברים: מר נויין הואיי מי, נציג הקהילה הויטנאמית בישראל, מר דין סון לו, שגריר ויטנאם בישראל ועוד.

הקהילה הויטנאמית ישראלית "נולדה" עם סיום מלחמת ויטנאם. פליטים רבים נמלטו מדרום ויטנאם מחשש לחייהם. מדינות רבות סגרו את שעריהן בפני הפליטים וסירבו להעניק להם מקלט מדיני. ב-1977, עם המהפך הפוליטי בישראל, ועליית הימין לשלטון, החליט ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, להעניק אשרת עלייה לפליטים הויטנאמים. ב-12 ביוני, עוד לפני הצגת ממשלתו, הודיע בגין על החלטתו להעניק מקלט בישראל ל-66 פליטים ויטנאמים, שנמלטו מארץ מולדתם, נימשו על ידי אוניות משא ישראליות, ולא נמצאה מדינה המוכנה לקולטם. הייתה זו אחת הפעולות הראשונות שלו כראש ממשלה. הקבוצה האחרונה והגדולה ביותר של פליטים ויטנאמים הגיעה לישראל ב-22.10.1979 ממחנות פליטים בדרום מזרח אסיה.

למידע נוסף על קליטת פליטי ויטנאם בישראל ראו בערך המשוכתב והמוצלח למדי שנוסף לויקיפדיה לא מזמן.

ובהזדמנות זו אני מבקשת להזמינכם להפגנה שתתקים ביום ראשון ה-1.11.2009 בגינת לוינסקי בתחנה המרכזית הישנה, נגד גירוש ילדי מהגרי העבודה והפליטים. ביום זה מסתיימת הארכה שניתנה למועד הגירוש. הועדה שמונתה לנושא טרם הגיע להחלטה והעניין תלוי ועומד בעוד המשפחות מצויות בחרדה הולכת וגוברת. עוד על הנושא בכתבה הזו. לאירוע בפייסבוק לחצו כאן.

סיפורי דגלים

"כל נהרותינו זורמים לים המזרחי. הצפון והדרום התאחדו תחת מדינה (בית) אחד!", 1975, הואנג נגויין דונג (Hoang Nguyen Doan), צבעי טמפרה על נייר, 29.5 על 42.2 אינצ'ים.

מהו הדגל הויטנאמי? הדגל הלאומי הויטנאמי כיום הוא דגל אדום שבמרכזו כוכב צהוב. ואולם לא תמיד זיהו אותו הויטנאמים כדגל הלאום שלהם. במהלך מלחמת ויטנאם היה דגל זה נחשב דגל האוייב בעיני הדרום ויטנאמים ועדיין ישנם היום שאינם מניפים אותו בביתם. הפיכתו של דגל צפון ויטנאם לדגל הלאומי לוותה במלחמת דמים ופרופגנדה ארוכת שנים. פוסטרים ברחבי דרום ויטנאם שנוצרו על ידי הצפון ויטנאמים "לימדו" את הדרום ויטנאמים לקבל את דגל הכוכב כדגלם.

"אל תניחו להם להמלט", 1972, נגויין היפ (Nguyen Hiep), עיפרון וצבעי טמפרה על נייר, 24.5 על 17 אינצ'ים.

בפוסטר: תת מקלע גדול, שאליו מחובר חרב חדה, דוקרת דמות גברית, שאליה מחובר תת מקלע קטן יותר. על התת מקלע הדוקר מצוייר דגל צפון ויטנאם ועל דמות הגבר הדקור מצוייר דגל דרום ויטנאם, במקום בו אמור להיות ליבו של הנדקר. רגלי הגבר נראים כסנפירי צלילה. הרקע כחול - מדמה ים. הרקע: מלחמת ויטנאם טרם נסתיימה (היא תסתיים רשמית רק ב-1975), אבל בצפון כבר מרגישים את הניצחון ובדרום את ההפסד. ב- 1969 מודיע ניקסון שבכוונתו לסיים את המלחמה באופן הדרגתי ולהעביר את סמכויות הלחימה והפיקוד הצבאי לידי צבא דרום ויטנאם. ויטנאמים רבים מהדרום כבר החלו נמלטים מויטנאם, רובם דרך הים (ראה "אנשי הסירות"). הצפון ויטנאמים רואים בדרום ויטנאמים בוגדים, משתפי פעולה עם האמריקאים, וקוראים לחיסולם המלא של חיילי הדרום הנמלטים. השנאה המעשית לוותה גם בשנאה במישור הסימבולי: דגל הפסים היה שנוא על הצפון ויטנאמים כשם שדגל הכוכב היה שנוא על הדרומים.

בתמונה: דגלי הויטנאמיות. הדגל מימין (המפוספס) הוא דגל דרום ויטנאם. דגל הכוכב הוא דגל צפון ויטנאם, והיום משמש גם כדגל ויטנאם המאוחדת. בהערת אגב: במשך שנים חגגו בקהילות הויקיאו את ראש השנה הויטנאמי וחגים אחרים בהנפת דגלי דרום ויטנאם ולא את דגלי צפון ויטנאם. (אני למשל - בתור ילדה קטנה, זוכרת את דגל ויטנאם כדגל מפוספס. דגל הכוכב נצרב בתודעתי כבת לפליטי הדרום כדגל הקומוניסטים - או לחילופין דגל סיני).

"דרך החוצה לניקסון", 1972, נגויין ואן סון (Nguyen Van Xuan), צבעי טמפרה על נייר, 23.75 על 16 אינצ'ים.

בפוסטר: יד שעל שרוולה מצוייר דגל הויאטקונג אוחזת בפתק הצבעה, מעל ראשו של ניקסון. ניקסון אוחז בראשו בחשש מפני הפתק (ובהשאלה: מפני תוצאות ההצבעה). הפוסטר התפרסם כנראה לקראת בחירות 1972 בארצות הברית ובקש להשפיע על בעלי זכות ההצבעה. ואולם, ניקסון ניצח בבחירות אלו. הוא הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ורג מקגוורן ברוב של 62% מכלל המצביעים. הוא קיבל רוב מצביעים ב-49 מ-50 המדינות, למרבה אכזבתם של הצפון ויטנאמים. יחד עם זאת, ניקסון נאלץ לפרוש ולהתפטר מכהונתו השנייה, לאחר התפוצצות פרשת ווטרגייט. דגל הויטנקונג דומה במקצת לדגל הכוכב של צפון ויטנאם בתוספת הצבע הכחול. בתקופת המלחמה היה דגל הוייטקונג כמעט שווה משמעות וערך לדגל צפון ויטנאם ופעמים רבות התנופפו שני הדגלים הללו זה לצד זה, או אפילו זה במקום זה. ייתכן כי לדגל הויטקונגי הייתה משמעות אקטיבית יותר ועשו בה שימוש במיוחד כשרצו להדגיש פעולה אזרחית.

"סולידריות", 1972, אוליביה מרטינז (Olivio Martinez), הדפס, 20.5 על 12.6 אינצ'ים.

בתמונה: רשת ביטחון מגינה על דגל צפון ויטנאם והויטקונג מפני טיל. בצידי הרשת כתובה המילה "סולידריות" בארבע שפות: ספרדית, צרפתית, ערבית ואנגלית. הפוסטר נוצר על ידי העמותה לסולידריות עם אנשי אסיה, אפריקה ודרום אמריקה (Organization in Solidarity with the People of Asia, Africa and Latin America) בקובה ומייצגת את העמדה השמאלנית-דמוקרטית של העולם נגד מה שנתפס כקולוניאליזם אמריקאי. עם התגברות המלחמה החלו יותר ויותר קולות קוראים ליציאת האמריקאים משדה הקרב. בעיני מדינות קומוניסטיות כמו קובה, נתפסה המעורבות האמריקאית בויטנאם כנסיון כיבוש ודיכוי העם הויטנאמי. לוחמי הויטקונג נתפסו כלוחמי חירות ו-ויטנאם נצרבה בתודעה העולמית כויטנאם אחת הנלחמת נגד הענק האמריקאי ולא כשתי ויטנאמיות הנלחמות ביניהן. גם בזירה הבינלאומית התקשו להפריד בין שני דגלי הכוכבים. דגל הויטקונג ודגל צפון ויטנאם היו לאחד בתודעה התקשורתית העולמית.

לפוסט קודם בנושא פוסטרים ויטנאמים (לחצו כאן) 

האנתרופולוגיה של ויטנאם

קורס ראשון מסוגו בישראל מועבר השנה על ידי ד"ר ניר אביאלי במכללת אחווה שבדרום ועניינו האנתרופולוגיה של ויטנאם. בקורס ידבר ד"ר אביאלי על הופעתה של החברה הויטנאמית, מנהגיה, תפוצותיה (ויקיאו) והתרבות הפוסט-סוציאליסטית שלה. בשיחה עמו היום, ביקש ממני ד"ר אביאלי להביא את דבר קיום הקורס לבני הקהילה הויטנאמית ולהזמינם להשתתף בו, ואני נענית לבקשתו בשמחה. בבקשה - תבואו!

להלן הסילבוס של הקורס לעיונכם:

נושא הקורס:

ווייטנאם היא מן המדינות המגוונות והמרתקות ביותר בדרום-מזרח אסיה. בקורס נעסוק בחברה הווייטנאמית ובתרבותה הייחודית אשר עוצבה במסגרת היחסים המורכבים עם תרבויות סין, הודו וצרפת. נלמד על הופעתה והתפתחותה של החברה הווייטנאמית ונעסוק במגוון סוגיות אנתרופולוגיות כגון דת וטקסים, שארות ומשפחה, מגדר, לאומיות, אתניות, מיעוטים ותפוצות וכן בתרבות הפוליטית הייחודית לעידן הפוסט-סוציאליסטי. במהלך הקורס נצפה בסרטים ונקרא טקסטים ספרותיים שונים. הסטודנטים ירכשו כלים אנתרופולוגיים לניתוח ביקורתי של תופעות חברתיות ותרבותיות שונות.

דרישות הקורס:

הסטודנטים יתבקשו להקפיד על נוכחות, קריאה שוטפת והשתתפות פעילה בשעורים (10%).

שימו לב: חומר הקריאה נמצא בהיי-לרן. הסטודנטים מתבקשים להביא את המאמרים הרלוונטיים מודפסים לשיעור.

הסטודנטים יציגו בכיתה (בצוותים זוגיים) את מאמרי הקריאה מן הסילבוס (10%).

במהלך הקורס נקיים סיור לימודי שעניינו הווייטנאמים אשר חיים בישראל. הסיור יתקיים ביום שישי ה 30.4.10. ההשתתפות בקורס היא חובה ותנאי לסיום הקורס.

הסטודנטים (בצוותים זוגיים) יכתבו כמטלה מסכמת הצעת מחקר שתעסוק בסוגיה אנתרופולוגית בווייטנאם לפי בחירתם (80%). ההנחיות המדויקות לכתיבת הצעת המחקר ימסרו בהמשך.

מועדי השיעורים ורשימת הקריאה

סמסטר א':

1. שעור פתיחה (20.10.09): בארצם של הדרומיים ביותר שמעבר לנהר.

2. לידתה של התרבות הווייטנאמית (27.10.09).

קריאה: Jamieson, N. 1995. Understanding Vietnam. Berkeley: University of California Press.
Ch. 1: 'How the Vietnamese See the World'. pp. 1 – 40.

3. 'צועדים דרומה': המפגש עם סין והודו (3.11.09).

קריאה: Taylor, K. 1998. Surface Orientations in Vietnam: Beyond Histories of Nation and Region. The Journal of Asian Studies, 57.4: 949-978.

4. קונפוציוס והסדר החברתי (10.11.09)

קריאה: Whitmore, J. 1984. Social Organization and Confucian Thought in Vietnam. Journal of Southeast Asian Studies, 15, 2: 296-306.

5. אורז (17.11.09).

קריאה: Hickey, G. 1964. Village in Vietnam. New Haven: Yale University Press.

Ch. 6: 'Livelihood Patterns and the Economic System'. pp. 134-177.

6. הדרך, היין והיאנג (24.11.09).

קריאה: Schipper, K. 1993. The Taoist Body. Berkeley: University of California Press. Ch. 1: 'Taoism' and Ch. 2: 'Everyday Religion'. pp. 1-31.

7. תורת הבודהה (1.12.09).

קריאה: Thien, Do. 1999. The Quest for Enlightenment and Cultural Identity: Buddhism in Contemporary Vietnam. In Harris, I. 1999. Buddhism and Politics in Twentieth Century Asia. London: Continuum.

8. סרט: ניחוח הפפאיה הירוקה (8.12.09)

9. המפגש עם המערב (15.12.09)

קריאה: Peters, E. Forthcoming. Food, Drink and Power in Nineteenth Century Vietnam. Ch. 3: The Colonial Countryside, pp. 52-84.

10. המלחמה האמריקאית (22.12.09).

קריאה: צפייה עצמית בסרט אפוקליפסה עכשיו ו/או את צייד הצבאים.

11. חיים עם המתים: המשפחה ופולחן רוחות האבות (29.12.09).

קריאה: Malarney, S. 2001. The Fatherland Remembers your Sacrifice: Commemorating War Dead in North Vietnam. In Hue-Tam Ho Tai (ed.). 2001. The Country of Memory: Remaking the Past in Late Socialist Vietnam. Berkeley: University of California Press.

12. רוב ומיעוטים אתניים (5.1.10)

קריאה: Taylor, P. 2007. Cham Muslims of the Mekong Delta. Singapore: Singapore University Press. Ch. 6: 'Cham Political Agency'. pp. 222-263.

13. הכנה לכתיבת הצעת מחקר (12.1.10).

סמסטר ב'

1. נשים (2.3.10)

קריאה: Drummond, L. 2003. Popular Television and Images of Urban Life. In Drummond, L. Thomas, N. (eds.). 2003. Consuming Urban Culture in Vietnam. London and New York: RoutledgeCurzon.

2. גברים (9.3.10)

קריאה: Tran, A. 2004. What's Women's Work? Male Negotiations and Gender Reproduction in the Vietnamese Garment Industry. In Drummond, L. Rydstrom, H. Gender Practices in Contemporary Vietnam. Singapore: Singapore University Press.

3. ילדים (16.3.10)

קריאה: Gammeltoft, T. 2007. Prenatal Diagnosis in Postwar Vietnam: Power, Subjectivity, and Citizenship. American Anthropologist, 109,1:153-163.

4. Tet: ראש השנה הווייטנאמי (23.3.10)

קריאה: Nguyen Van Huy. 2003. Tet Holidays: Ancestral Visits and Spring Journeys. In Nguyen Van Huy and Kendall, L. 2003. Vietnam: Journeys of Body, Mind and Spirit. Berkeley: University of California Press.

5. Len Dong: פולחן הרוחות (6.4.10)

קריאה: Endres, K. 2006. Spirit Performance and the Ritual Construction of Personal Identity in Modern Vietnam. In Fjelstad, K. Nguyen Thi Hien. 2006. Possessed by the Spirits: Mediumship in Contemporary Vietnamese Communities. Cornell: SEAP.

6. דת המדינה: קומוניזם כתרבות (13.4.10)

קריאה: ספר שלם

Duong Thu Huong. 1993. Paradise of the Blind. New York: William Morrow and Company.

7. החיים בעיר המודרנית (27.4.10)

קריאה: Thomas, M. 2003. Spatiality and Political Change in Urban Vietnam. In Drummond, L. Thomas, N. (eds.). 2003. Consuming Urban Culture in Vietnam. London and New York: RoutledgeCurzon.

30.4.10: סיור לימודי ביום שישי

8. סרט: סודות של אמצע הקיץ (4.5.10)

9. החיים בכפר המודרני (11.5.10)

קריאה: Taylor, P. 2001. Fragments of the Present: Searching for Modernity in Vietnam's South. Honolulu: University of Hawaii Press. Ch. 5: 'Civilization in the Orchard: The Unpublished History of a Mekong Delta Village', pp. 159-191.

10. אנשי הסירות (25.5.10)

קריאה: Kaplan, N. Choy, M. Whitmore, J. 1991. Children of the Boat People: An Educational Success. Michigan: The University of Michigan Press. Ch. 3 ' The Boat People'. Pp. 27-42.

11. התפוצה הווייטנאמית (1.6.10)

קריאה:Carruthers, A. 1998. Kung Fu Fighting: The Cultural Pedagogy of the Body in the Vovinam Overseas Vietnamese Martial Arts School. The Australian Journal of Anthropology, 9,1:45-57.

12. ווייטנאמיים בישראל: המסע של ואן (8.6.10).

13. שעור סיכום (15.6.10)

שימו לב שהקורס הוא קורס שנתי, ולמעשה כבר התחיל בשבוע שעבר, אבל עדיין אפשר להגיע ולהרשם. הקורס מתקיים בימי שלישי בין 13:00-15:00 בצהריים.

רכילות? יאללה. שגריר ויטנאם בישראל נתקע מחוץ לביתו

בלוג זה לא מתיימר להיות נטול חוש הומור או רציני מדי בשביל להתעלם מפיסת רכילות זולה. העניין שאנחנו מביעים כאן במידע הצהוב על שגריר ויטנאם בישראל שנתקע מחוץ לביתו הוא גם עניין תרבותי. השגריר שכח את מפתחות ביתו בבית ונתקע מחוצה לו גם בגלל מנהג והרגל רב שנים שסיגל לעצמו בסביבה בה לרכוש פרטי אין משמעות רבה כל כך ועל כן כשיוצאים מהבית לא טורחים לנעול דלתות (אם כי לאחרונה מצב זה משתנה בויטנאם). לא רק התורה הקומוניסטית מאחורי מנהג אי-נעילת הדלתות בויטנאם, אלא גם כוחות שוק: עד לפני קצת יותר מעשור שנים לא היה אפילו מה לגנוב בבתים.

 

איך להכין כריך חמאת בוטנים וג'לי בויטנאם

ג'ואל וסטיבן עברו לויטנאם לפני מספר חודשים מארצות הברית בשביל ללמד אנגלית. לארוחת צהריים התחשק לסטיבן כריך חמאת בוטנים וג'לי, משהו שבארצות הברית הוא מעשה קל שבשגרה, בויטנאם הופך למסע ארוך לשוק ולתוכנית בישול קומית.

How to make a peanut butter and jelly sandwich...in Vietnam from Steven Shetterly on Vimeo.

הסופה קטסנה הכתה: ויטנאם משותקת

הסופה קטסנה (Ketsana) הכתה אמש בחופי ויטנאם בשעות אחר הצהרים וכבר גבתה מחיר כלכלי ואנושי כבר. הצפות, תאונות דרכים, נפילות עצים וקווי חשמל ועוד - אלו הם רק חלק מרשימת הפגעים של הסופה. קטסנה, שכבר קודם לכן זרעה הרס בפיליפינים, הטיחה עצמה בויטנאם בעוצמה של 150 קילומטר לשעה. הרשויות בויטנאם הוציאו צו האוסר על ספינות לצאת לים, אך לא כולם נענו לקריאה. הרשויות חוששות שישנן ספינות דייג המשייטות בים וקיימת סכנה מוחשית לחייהם. אזרחים באזורים המועדים לפגיעה ישירה ואלימה של הסופה, פונו מבתיהם, ובתי ספר נסגרו זמנית.

נזקי הסופה במספרים:

עד כה הפילה הסופה והרסה עד היסוד 15,000 בתים בויטנאם, היא פגעה ב- 250,000 בתים נוספים. קרוב ל-500 סירות נפגעו ו/או הוטבעו, מטוסים מקורקעים אף הם ושמי ויטנאם נסגרו לתנועה אווירית. בעיר דננג בלבד הגיעו עלויות נזקי הסופה ל-5 טריליון דונג (שווה ערך לכ- 300 מליון דולרים!). 23 נפגעים בנפש ידועים עד כה לרשויות, ו-170,000 ויטנאמים פונו מבתיהם ב-6 מחוזות שונים.

קראו עוד על הסופה

אלפי ספרים מזוייפים הוחרמו

ויטנאם ניוז: למעלה מ-9,000 ספרים לא חוקיים ומזוייפים הוחרמו על ידי הרשויות בהנוי. בנוסף לספרים, הוחרם גם ציוד העתקה ששימש לזיוף הספרים. הספרים, שהועתקו והופצו ללא רשיון, נמכרו בדוכני רחוב, בשווקים ואף בחנויות מורשות. בין הספרים שזויפו והועתקו ללא רשות היו גם כותרים זרים. העונש על הפצת ספרים ללא רשיון בויטנאם עשוי להגיע לכ-30 מליון דונג, העונש על הפרת זכויות יוצרים עשוי להגיע עד למקסימום של 100 מליון דונג.

- לידיעה המלאה לחצו כאן

למד ויטנאמית אונליין

שיעורים חדשים נוספו לאתר אה בה סה ויטנאמית. השיעורים החדשים עוסקים במספרים ובצבעים. הם כוללים סרטונים ו/או משחקים לתרגול אוצר המילים החדש. מקווים שתהנו :-)

 

ויטנאם בלוג: תרופה נגד שחיקה

פרוייקט חדש של ויטנאם איי אל: בכל כמה זמן נציג בפניכם הקוראים בלוג חדש/מעניין/איכותי העוסק בויקיאו בתפוצות, בויטנאמים ישראלים, או בויטנאם בכלל.

הבלוג "Antidote to Burnout" (או בתרגום חופשי: חיסון נגד שחיקה) הוא בלוג של אדריכל אמריקאי מסן פרנסיסקו בשם מל שנק. מר שנק עשה רילוקיישן לויטנאם למספר שנים עם אשתו, ועוסק שם בפיתוח פרוייקטים נדל"ניים.

מעבר להצצה לאדריכלות מקומית שהולכת ומשנה פניה, תוכלו לקבל בבלוג שלו גם טיפים מקצועיים למתכננים לעסוק בנדל"ן באזור (סוגי קרקעות, ביורוקרטיה, טיב חברות ועוד), תוכלו לקרוא גם על חוויותיו הקולינאריות בויטנאם (אכילת תולעי משי מטוגנים) ולקבל לינקים לבלוגים ויטנאמים מעניינים אחרים.

מערכת ויטנאם איי אל רוצה לשמוע את דעתם. אהבתם? רוצים להמליץ על בלוגים? מעוניינים ליטול חלק פעיל בתפעול האתר? כתבו לנו ל- vietnam.israel@gmail.com

צפו בשידורי ערוצי טלויזיה ויטנאמית אונליין:

לא צריך לגור בויטנאם בשביל לצפות בטלויזיה ויטנאמית. באתר הזה תוכלו למצוא לינקים לצפייה במספר ערוצי טלויזיה ויטנאמים. חלק מהשידורים הם שידורים ישירים, חלקם מוקלטים, ובכל מקרה - כולם מספקים חוויית בידור ויטנאמית אסלית, כולל ערוצי ממשלה עם פרופגנדה ברורה.

טלויזיה ויטנאמית אונליין

מסיבת פתיחת שגרירות ויטנאם בתל אביב

באירוע מצומצמם שיועד לקהל מוזמנים נפתחה השבוע שגרירות ויטנאם בתל אביב. ישראל ו-ויטנאם מקיימות יחסים דיפלומטיים למן 1993, אבל רק השנה פתחה הרפובליקה הסוציאליסטית של ויטנאם משרדי שגרירות בתל אביב. באירוע הפתיחה הרשמי השתתפו שגרירי מדינות, אנשי דת, אנשי עסקים, בכירי הקהילה הויטנאמית, שרים ונציגים מן הממשלה הישראלית. השר סילבן שלום נאם באירוע הפתיחה ו"התקווה", ההמנון הלאומי הישראלי, התנגן מיד לאחר ההמנון הויטנאמי.

לפניכם תמונות מן האירוע:

וגם סרטון שצילם כתב ערוץ 10, ניתאי אלבוים:

AFP: עיתונאית ויטנאמית נעצרה בחשד לסיכון בטחון המדינה

סוכנות הידיעות AFP מדווחת: פם דון טרנג (Pham Doan Trang), עתונאית בויטנאם-נט (VietnamNet), אתר חדשות ויטנאמי גדול, נעצרה ביום שישי האחרון לאחר שנטען כי סיכנה את ביטחון המדינה. עורכי האתר טוענים שאינם יודעים את מקום הימצאה ומספרים כי לא הצליחו ליצור עמה קשר מאז המעצר. הם מכחישים כי ייתכן ומדובר במעצר הקשור לכתיבתה. בשנים האחרונות עסקה טרנג בנושאים כמו המחלוקת הימית בין ויטנאם לסין ועניינים פוליטיים דומים.

מעצרה התרחש יממה בלבד לאחר מעצרו של הבלוגר בוי טן היאו (Bui Thanh Hieu) החשוד אף הוא בעבירות סיכון ביטחון המדינה. שני העצורים כתבו על סכסוך הגבולות הימי בין ויטנאם לסין - מקריות? לאחר מעצרו של בוי טן היאו, סגרו הרשויות את הבלוג שלו וכל התוכן שהיה שם נעלם. כל זאת, כשבשבוע שעבר פוטר מר הוי דוק מעבודתו כעיתונאי, לאחר שכתב פוסטים מעוררי מחלוקת בבלוג האישי שלו.

ויטנאם סוערת בעניין ושיחות הסלון בבתים הפרטיים עוסקות בזכויות אזרח בויטנאם ובחופש הדיבור. שגריר ארצות הברית בויטנאם, מר מייקל מיקלאק (Michael Michalak), הביע דאגה לנוכח פעילות הממשלה הויטנאמית נגד עיתונאים ובלוגרים ודיבר נגד הפיכת חופש הדיבור לפשע.

העיתונאים והבלוגרים בויטנאם עוסקים בשנים האחרונות בבחינת גבולות חופש הדיבור והסובלנות של המדינה. המדינה מנסה לשלוט בהם באמצעי חקיקה וביד נוקשה. ב-2008 הוקם בויטנאם הסוכנות הממשלתית לרדיו, טלוויזיה ומידע אלקטרוני, גוף ממשלתי הפועל תחת משרד התקשורת. הסוכנות עוסקת בשנים האחרונות בצנזור אתרי אינטרנט שונים וחסימת גישה לאתרים העשויים לטעת רעיונות מסוכנים בתושבי המדינה. עוד בנושא - השנה נחקק חוק חדש העוסק בבלוגספירה הויטנאמית. הממשלה דורשת מבלוגרים לכתוב רק על חייהם האישיים ולא לעסוק בעניינים פוליטיים.

עיתונאי ויטנאמי פוטר בגלל בלוג שכתב

העיתונאי הויטנאמי הוי דוק (Huy Đức), הכותב בלוג תחת השם אוסין (Osin), פוטר ממערכת העיתון בה עבד (Saigon Tiep Thi), בשל דעותיו. בבלוג שלו כתב אוסין ביקורות נוקבות על הממשלה הויטנאמית הקומוניסטית. בין היתר עסק בחשיפת שחיתויות ממשלתיות, שיבח את נפילת חומת ברלין שאליה התייחס בתור "חומת הבושה" וטען שהממשל הסובייטי גרם סבל למליונים. העיתון שפיטר אותו טען שלא היה חשוף ללחץ ממשלתי לפטר את הוי דוק, אלא שדעותיו פשוט נוגדות את עמדות העיתון.

העיתונאים והבלוגרים בויטנאם עוסקים בשנים האחרונות בבחינת גבולות חופש הדיבור והסובלנות של המדינה. המדינה מנסה לשלוט בהם באמצעי חקיקה וביד נוקשה. בשנה שעברה עצרו הרשויות שני עיתונאים ויטנאמים משום שנהגו לדווח בהרחבה ובהתמדה על פרשיות שחיתות ממשלתיות. השנה נחקק חוק חדש העוסק בבלוגספירה הויטנאמית. הממשלה דורשת מבלוגרים לכתוב רק על חייהם האישיים ולא לעסוק בעניינים פוליטיים.

לינקים קשורים:

- לבלוג של אוסין (בויטנאמית)

אוטוטו מסיבה

שגרירות ויטנאם בישראל מצחצחת ומבריקה את משרדיה החדשים בבית אסיה לכבוד האירוע הדיפלומטי הראשון שיתקיים בה בחודש הקרוב. המאורע המשמח: חגיגות יום העצמאות הויטנאמי ה-64. בין המוזמנים: נציגי ממשלה, תעשייה ובכירי הקהילה הויטנאמית בארץ. ויטנאם איי אל יהיה נוכח באירוע ויביא דיווחים מהמקום.

 

באן מי: המאכל הלאומי

אז ישבתי אתמול לארוחת ערב עם יהודה נוריאל והוא דיבר איתי ארוכות על באן מי (הבאגט הויטנאמי) ובערגה כזו שאילצה אותי לחזור הבייתה ולגגל Bánh mì. בשיטוטיי ברשת מצאתי את הסרטון הבא:

מפת מנהטן של המקומות שבהן אפשר למצוא באן מי ויטנאמי, פוסט מושקע של טייל המלמד אתכם את סודות הכנת הבאן מיי הבשרי ואת האתר הזה שמוקדש כולו לבאן מי ובו תמונות מעוררות תאבון של סנדביצ'ים אלוהיים:

ושימו לב! שימו לב! את התרשים המרהיב הזה של הניו יורק טיימס ובו מפורק הבאן מיי למרכיביו ושכבותיו השונים:

כלכליסט: ויטנאם חוסמת גישה לאתרים קתולים

כלכליסט טוען שלאחרונה התחילה ויטנאם לצנזר ברשת אתרי אינטרנט של קתולים וכך הוא אומר: "אף שהמדינה טוענת – אלא מה – שהיא מצנזרת רק אתרים פורנוגרפיים, היא החלה לאחרונה לחסום אתרים קתוליים. הסיבה: מהומות מצד קתולים במדינה (כיבוש צרפתי ארוך שנים השאיר שם מיעוט ניכר של קתולים). קבוצות זכויות אדם מצונזרות על ידי המשטר הקומוניסטי, אבל מדווחים שפורנו דווקא אפשר למצוא שם. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שאיזו מפלגה טוטליטרית כמו ש"ס או אגודת ישראל תנסה לומר לכם שהיא רוצה לצנזר את הרשת כדי לשמור על הילדים שלכם. "

 

מתכוננים לחגוג את יום העצמאות הויטנאמי

ב-2 לספטמבר יחגגו בויטנאם ובשאר תפוצות הויקיאו את יום העצמאות הויטנאמי. ביום זה, ב-1945, ממש שעות ספורות לאחר הודעת יפן על כניעתה במלחמת העולם השנייה, הכריז הו צ'י מין על עצמאות ויטנאם מן הכיבוש הצרפתי. הנאום של הו ריפרר לחוקה האמריקאית באומרו: "כל בני האדם נולדו שווים. האל העניק לנו זכויות קדושות ביניהם חיים, חירות והזכות לאושר". יחד עם זאת, נדרשו להו 30 שנים נוספות בטרם הצליח להכריז על ויטנאם המאוחדת.

בתמונה: פוסטר של ג'ן נורלינג, שהתפרסם בקליפוניה ב-1970

בודהה-פארק

מטיילים בויטנאם? כבר ראיתם את כל האיים בויטנאם, צללתם, שנורקלתם, ביקרתם באלפי מקדשים, התפללתם, אכלתם, שתיתם ועשיתם שופינג. הילדים משועממים. מה הלאה? הבלוג "מקומות סופר-קוליים שאתם צריכים לבקר בהם" של בן וונג מציע קפיצה קטנה ללונה פארק סוי טין Suoi Tien Park ("משכן האלים" או "גן עדן" אם תרצו).

בן וונג מספר שבפארק מקדשים עם פסלי ענק, בריכת קרוקודילים בגדלים שונים, מערת עטלפים ועוד צד שאמור להיות הגיהנום, אבל נראה דומה בצורה מחשידה לגן העדן כביכול.

אגם התנינים

לטייל בין פסלי ענק

לשוט עם פילים

לשחות עם אלים

גוט שאבעס ויטנאם: הסרט

הסרט "גוד שבעס ויטנאם" של עידו ויעל זאנד, הועלה במלואו לאינטרנט לפני זמן מה. הסרט המתאר את חוויותיהם של הרב מנחם הרטמן ואשתו יהודית שנשלחו לויטנאם להקים בית חב"ד בסייגון, בנוסח בתי חב"ד שכבר קיימים במדינות אסיה אחרות, תאילנד והודו לדוגמא. מטרת שליחותם של השניים "קירוב יהודי ויטנאם למסורת ישראל. אולם היהודים היחידים שם, למעט מטיילים אקראים, הם חילונים אשר רבים מהם אף נשואים לנשים ויטנאמיות. על הזוג להתמודד עם בדידות, רעב, ועם מפגש עם עולם שונה לחלוטין מזה שהכירו. כל זה קורה כשאר במקביל הם מנסים לארגן, בפעם הראשונה על אדמת ויטנאם, חגיגות ראש שנה כהלכתו.

לצפייה בגרסה המלאה של הסרט לחצו על התמונה:

מידע פיננסי על ויטנאם לקורא הישראלי

"חדשות ויטנאם" מיועד לאנשי עסקים ויזמים המעוניינים במידע על השווקים הפיננסים בויטנאם. האתר מכיל כתבות רבות ומידע מקיף על הכלכלה, השווקים ובורסות וייטנאם. על פי בדיקת המערכת הוא מתעדכן בתדירות נמוכה יחסית, ככל הנראה בשל היותן של הכתבות מתורגמות מאנגלית לעברית מאתרים כמו VNS או VIETNAM+. יחד עם זאת, הכתבות מצליחות להישאר רלוונטיות ומעניינות. עוד מכיל האתר מידע כללי על ויטנאם, מדור אקולוגיה ומשאבים, מדור תעשיה ומסחר, חברה וממשלה, תרבות ותיירות ועוד. היתרון הבולט של "חדשות ויטנאם" לעומת המקורות האנגליים שלו הוא בהיותו כתוב בשפת הקודש ועל כן גם נגיש יותר לקורא הישראלי.

אין פרטים על מערכת האתר, אבל נראה כי היא מצומצמת מאוד. באתר מצויין כי קבוצת הלמן-אלדובי היא נותנת החסות ל"חדשות ויטנאם". קבוצת הלמן-אלדובי פועלת בתחום ניהול ההשקעות מזה כ- 12 שנה, ומתמחה במתן שירותים בתחום הפנסיוני ובתחום הפיננסי.

בקיצור, נראה טוב ומעניין, לפחות ממה שהספקנו לקרוא.

לינק לאתר "חדשות ויטנאם"

ובהערת שוליים: לחיצה על הקישור לאתר חברת הלמן-אדובי מקפיץ את האנטי-וירוס ומעלה הודעת אזהרה לגבי וירוס. גם חיפוש בגוגל מוסיף הערת אזהרה לאתר החברה ומודיע כי "אתר זה עלול להזיק למחשב שלך". סביר להניח שמדובר בטעות אנוש של מתכנת האתר . יחד עם זאת, ישכילו מנהליה למהר לתקן את הבעיה, שכן הודעות שכאלה אינן תורמות למוניטין של אף אתר.

וייטנאם: מקרה מוות ראשון משפעת החזירים

מעריב מדווח: "אישה בת 29 מוויטנאם מתה לאחר שחלתה בשפעת החזירים, ומהווה הקורבן הראשון למחלה במדינה. האישה מתה בשל כשל נשימתי בבית חולים צבאי אליו נלקחה. משרד הבריאות הוייטנאמי מסר שכעת קיימים במדינה 971 חולים בשפעת החזירים".

 

פוסטרים ויטנאמים

במסגרת שיטוטיי האקדמיים באינטרנט מצאתי היום בלוס אנג'לס טיימס את הפוסט של קרוליין קלוג המביאה את סיפורו של דוויד הת'ר, אספן פוסטרים. הת'ר טייל בויטנאם ובהנוי מצא חנות שהייתה לו למערת אוצר ("מערת אלדין" קרא לה) לפוסטרים ויטנאמים מתקופת המלחמה. הוא רכש את הפוסטרים שמצא, איגד אותם ודאשתקד הוציא ספר שנקרא "פוסטרים ויטנאמים".

להלן מובאים בפניכם כמה מהפוסטרים המעניינים שמצאתי בגלריית הפוסטרים של הלוס אנג'לס טיימס בצירוף כמה הסברים ופרשנות מטעמי:

פוסטר תעמולה צפון-ויטנאמי המציג אישה ובנה עולצים על "שחרור סייגון". באפריל 1975 עזבו אחרוני האמריקאים את אדמת ויטנאם וצבא הצפון כבש את הדרום. שבוע לאחר הכיבוש הרשמי שינו הצפון-ויטנאמים את שמה של סייגון ל-הוצ'ימין סיטי ועל ויטנאם הדרומית נכפה שורה של צעדי חינוך מחדש, שנועד "להחזירם" לחיק הקומוניזם. במסגרת סדרת חינוך מחדש זו, נתלו ברחבי ויטנאם שורה של פוסטרים מגמתיים ששאפו ליצור זיכרון לאומי חדש של ניצחון קולקטיבי, לא "נפילת סייגון" או "כיבוש הצפון את הדרום", אלא "שחרור ויטנאם מהאימפריאליזם האמריקאי".

עוד רואים בפוסטר את תושבי דרום ויטנאם המקבלים בברכה את לוחמי הויאט קונג הצפון-ויטנאמים, ודגלים המתנופפים באוויר בשמחה. המבנה בפוסטר המככב ברקע הפוסטר הוא מבנה "ארמון האיחוד", שבתקופת המלחמה שימש את ממשלת דרום ויטנאם. עד היום עומדים בחזית בניין זה שני הטנקים שפרצו את שערי הארמון כסמל ניצחון.

לא ברור מאיזו שנה הפוסטר הזה ומי עומד מאחוריו. ככל הנראה מדובר בפוסטר תעמולה צפון-ויטנאמי. הטקסט בתמונה קורא "סולידריות, היה נכון להילחם, להגן על המולדת". מה שמעניין הוא שכל הלוחמים בפוסטר הן בעצם לוחמות: נשים ויטנאמיות האוחזות בכלי נשק שונים: מטולי טילי כתף ותתי מקלעים. במהלך מלחמת ויטנאם אכן השתתפו נשים בלחימה אקטיבית והיו שותפות מלאות בקרבות ההיסטוריים.

כל אישה מייצגת ויטנאמית מאזור שונה של ויטנאם. אוכלוסיית ויטנאם מורכבת מערב רב של מיעוטים אתניים (בין 50-70 קבוצות אתניות שונות). גם כאן מטרת הפוסטר ככל הנראה ליצור זיכרון לאומי קולקטיבי של לחימה משותפת נגד אוייב אחד. בנדיקט אנדרסון בספרו "קהילות מדומיינות" טוען שכל לאום הוא לאום מדומיין. המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל.

ב-26 באפריל 1981, מיד לאחר אישור החוקה הויטנאמית מתקיימות בחירות חדשות למועצה הלאומית הכללית. הטקסט דוחק בציבור וקורא לבוחרים ללכת להצביע בשמחה. ספרו של נגויין ואן קאן "ויטנאם תחת השלטון הקומוניסטי 1975-1982" מספר על הדו"ח מטעם הממשלה, שהתפרסם לאחר הבחירות ובו נמסר על הצלחה מסחררת למסע הבחירות. אחוז המצביעים עמד על 97%.

הפוסטר מציג בקדמתו שתי נשים המניפות אל על זרי פרחים (זרי ניצחון?) וברקע קהל המורכב מ-מה שנראה כמו חיילים, אקדמאים, פועלים ועוד. ואן קאן מוסר: "614 מועמדים התחרו על 496 מושבים. כל מנהיגי המפלגה והמדינה נבחרו באופן אוטומטי. הרכב הנבחרים היה כדלקמן: 100 מתוכם היו פועלים, 98 חקלאים קולקטיבים, 49 חיילים, 121 פעילים ועסקנים פוליטיים, 110 אינטלקטואלים סוציאליסטיים, 15 מן האצולה הויטנאמית ונציגי קבוצות שונות, 9 חברי קואופורטיב. מתוך כל אלו - 108 היו נשים. 90 מהנבחרים היו צעירים בטווח הגילאים 21-35, 73 היו בני מיעוטים אתניים".

מפגש קטן

הקיץ הגיע. סוף סמסטר. הסטודנטים הויטנאמים לחקלאות הגיעו בשבוע שעבר לבית אבי, התארחו אצלו לארוחה ויטנאמית אחרונה לפני שהם עולים למטוס וחוזרים חזרה למולדת.

במהלך סופה"ש בו שהו בבית אבי, גילה אחד מהסטודנטים שאבי ישב עם אביו בכלא הויטנאמי בתקופה שבין 1963-1965. מיד ביקש הסטודנט לשמוע מאבי סיפורי מלחמה ואופי ועל מעללי אביו בכלא.

אני מצידי למדתי - שגם הויטנאמים הצעירים בויטנאם של ימינו אינם יודעים הרבה על קורות הוריהם בזמן המלחמה, ולהם עוד יש את יתרון השפה והבית. בקיצור - נרגעתי. עוד יש תקווה להשלמת הפערים ההיסטוריים.

 

מגזין לייף - תמונות ממלחמת ויטנאם עלו לרשת

סיני גז, כלכליסט: וייטנאם בתמונות: המגזין המיתולוגי לייף מעלה לאתר האינטרנט שלו צילומים מדהימים מהמלחמה שנדמה שכולם כבר רוצים לשכוח, מלחמת וייטנאם. חשוב לומר שחלק מהתמונות קשות לצפייה.

- לינק לאתר מגזין לייף

רוני אפרת: להיות ילדה ויטנאמית מאומצת בישראל

רוני אפרת (12) נולדה בויטנאם ואומצה בינקותה על ידי הורים ישראלים. בפוסט המרגש הזה היא מספרת על געגועים להורים ביולוגיים שאינה זוכרת ועל החיים כילדה קצת שונה בישראל:

שלום, שמי רוני אפרת, נולדתי בויטנאם ואומצתי על ידי זוג ישראלי. בחרתי לכתוב כתבה זו מכיוון שאכפת לי מויטנאם, אכפת לי מהוריי, ואכפת לי מעצמי. אני רוצה לספר לכם על חיי כילדה מאומצת מויטנאם ועל התשוקה שלי ללמוד עוד ועוד על ויטנאם.

להיות ילדה מאומצת זה לא דבר קל, בייחוד בגלל ההורים הביולוגיים. אתה מרגיש שהם לא רוצים אותך אבל אתה יודע שהם כן, אתה יודע שהם אוהבים אותך ואם הייתה להם אפשרות לגדל אותך זה מה שהם היו עושים, אבל אחרי כל זה אתה כבר מבולבל לגמרי.

מכיוון שאני לא יכולה לפגוש את הוריי אני מאוד עצובה ואף פגועה בגלל שהם לא נתנו לי את שמם. הוריי השאירו אותי מלאה בשאלות: מי נתן לי את שמי, אתם או בית החולים? איפה אתם עכשיו? מה שמכם? למה לא גידלתם אותי? אתם אוהבים אותי? איך זה בויטנאם? איך אתם מרגישים אחרי שנתתם אותי לאימוץ?

לפעמים, בשל געגועיי, אני מדברת אל הוריי לפני השינה, בלב, בלי שאף אחד שומע ואני מספרת להם כל מה שעובר עליי ומדמיינת מה הם עשויים לומר לי. לפעמים אני מנסה אפילו לנסות לדמיין איך הם נראים, מרגישים, מתנהגים, ומה האישיות שלהם. אני מדמיינת אותם נחמדים, חמודים וכאלה שאכפת להם מאחרים - בדיוק כמוני.

חלק מלהיות ילדה מאומצת מויטנאם בישראל הוא שלפעמים אנשים מתבלבלים וחושבים שאני סינית, קוריאנית, יפנית או תאילנדית, אך כל זה לא באשמתם כי הם לא מכירים את ויטנאם ואף פעם לא היו בה. אם זה לא ככה, אז הם סתם התבלבלו, ואם תגידו להם מאיפה אתם אז הכול יסתדר.

לפעמים אני מרגישה שאני חייבת למצוא את הוריי, כי אני חושבת שאם אני אפגוש אותם החיים שלי יהיו שונים לגמרי ואפילו טובים יותר. לא ארגיש שונה, פחות שייכת, יותר כהת עור, יותר נמוכה מהסביבה שלי (מכיוון שבויטנאם רוב האנשים נמוכים).

כל הדברים האלה מקשים על חיי, אך אם מסתכלים על זה מזווית שונה רואים שיש בזה גם יתרונות כגון: להרגיש מיוחד או שונה בצורה טובה, להיות אמיץ ולהתגבר על הגעגועים להורים, להרגיש שאתה בא ממקום מיוחד מאוד, לדעת שעכשיו אתה גר במקום שרוב הויטנאמים לא היו בו, וליהנות מהחיים כפי שהם (עם הורים ביולוגיים או בלעדיהם).

שלכם,
רוני אפרת (לאן-ני נוין, Lan-Ni Nguyen)

ויטנאם: המיג-21 מפתיע

בגליון 130 של ביטאון חיל האוויר התפרסמה כתבה של כתב נלהב הסוקר את השימוש במטוסי אפים אמריקאיים מול מיגים רוסיים במלחמות שונות לאורך ההיסטוריה המודרנית. מחבר הכתבה מגיע למסקנה שהאמריקאיים מנצחים תמיד בזכות האפים. הממ.. ניחא, בטח ילד בן 18, נוותר לו. יחד עם זאת, המידע הקשור בויטנאם עשוי לעניין גם אתכם - והנה החלק העוסק במטוסי הקרבות במלחמת ויטנאם:

הזירה: ויטנאם. הרקע: תוקפנות של צפון ויטנאם הקומוניסטית נגד הדרום הפרו-אמריקאי, שהצליחה לגרור את ארה"ב למתישה והארוכה במלחמותיה. זה התחיל בשנת 1961 ובמעורבות אמריקאית מזערית בסיוע לכוחות דרום-ויטנאם, והפך תוך מספר שנים למלחמה עקובה מדם שבה מככבות שתי הפסגות של הטכנולוגיה האווירית באותה תקופה: F-4 פאנטום מול מיג-21.

העימותים האוויריים החלו בעיקר בשנת 1964, כשצבא הצפון קיבל כ-30 מטוסי מיג-15, המוכרים לחיל-האוויר האמריקאי מתקופת מלחמת קוריאה ומיג-17, מחליפו של המיג-15 שכמעט - אבל רק כמעט - הצליח לשבור את מחסום הקול. באפריל 1965 הם השיגו את ההפלות הראשונות במלחמה של מטוסים אמריקאיים. הקורבנות היו שני מטוסי F-105, מטוס קרב והפצצה שתוכנן לשאת כמות גדולה של חימוש - תכונה שבאה כמובן על חשבון זריזות ותמרון. עבור המיגים הזריזים הם היו טרף קל ושני מטוסי ה-F-105 הופלו באש תותחים. אלה היו אמנם שני המטוסים היחידים שחיל-האוויר האמריקאי איבד בשנת 1965 בקרבות אוויר - אבל המכה למורל היתה קשה וכואבת.

בערך באותה תקופה הכניסו האמריקאים לזירה נשק חדש, F-4, מטוס ששורשיו במלחמת קוריאה, אז הזמין הצי האמריקאי מחברת "מקדונל-דאגלס" מטוס קרב שנועד להמריא מנושאות מטוסים. חיל-האוויר האמריקאי, שהתלהב מהתוצאה, הזמין לעצמו דגם מקביל, שזכה לכינוי F-110A. מאוחר יותר אוחדו השמות והכינוי המוסכם היה F-4 פאנטום. בהזמנה שהעביר חיל-האוויר האמריקאי ל"מקדונל-דאגלס", הוא דרש מטוס קרב שיוכל לתפקד בכל מיגוון המשימות, החל בהפצצה וכלה בעליונות אווירית ושיהיה ניתן לתדלוק באוויר. דגם C של הפאנטום (דגם B נועד לצי) נכנס לשירות בסוף 1963 והופיע בזירת ויטנאם כשנה לאחר-מכן. את שני המיגים הראשונים בהיסטוריה של הפאנטום הפילו טייסי הצי, שהפילו ביוני 1965 זוג מטוסי מיג-17.

הטייסים הצפון-ויטנאמים הבינו שלא כדאי להם להתעסק עם הפאנטומים והעדיפו לחמוק ממגעים ישירים איתם. כדי להשיג הפלות, ניסו טייסי הפאנטום לפתות את טייסי הצפון באמצעות תרגילי הטעיה שונים: ביולי 1965 טסו הפאנטומים בגובה ובמבנה שנראה על מסכי המכ"ם כמו רביעיית F-105 והצפון-ויטנאמים אכלו את הפתיון. באותו קרב הפילו הפאנטומים שני מיגים נוספים. הפאנטום היה ליגה אחת מעל המיגים. כושר התמרון של המיגים המהירים היה אמנם טוב יותר, אולם לא היתה להם תשובה למערכת הנשק של הפאנטום ובעיקר לטילי האוויר-אוויר. המיגים לא העזו להתקרב לפאנטומים, מה שהפך את ה-F-4 למטוס הליווי של כל גיחות ההפצצה.

כל זה נמשך עד אפריל 1966, כשבזירה הופיע שחקן חיזוק לא מוכר, מיג-21. המטוס הזה היה חוד החנית של התעשייה הסובייטית, כמו המיג-15 במלחמת קוריאה ותוכנן על בסיס לקחי המלחמה ההיא. הוא היה קל משקל (בערך שליש ממשקלו של הפאנטום) והפגין כושר תמרון וזריזות חסרי תקדים. מבחינת חימוש, היה המיג מצויד בתותח 23 מ"מ ובארבעה טילי אוויר-אוויר, תשובה סובייטית הולמת לחימוש המתקדם של הפאנטום. המפגש הראשון בין הפאנטומים למיגים הסתיים בניצחון אמריקאי, אבל המיג החדיש הכניס שינוי אמיתי במאזן הכוחות. המיג-21 הנחיל לאמריקאים כמה מכות קשות והשגת העליונות האווירית האמריקאית בוויטנאם נמשכה זמן רב.

בהקשר זה ראוי לזכור שההגנה האווירית הצפון-ויטנאמית היתה מושתתת על מערך מעולה של תותחי נ"מ וטילי קרקע-אוויר, שהיה עושה הצרות מספר אחת של האמריקאים. התבנית הזאת של קרבות אוויר בין פאנטומים למיג-21, על רקע מערך קרקע-אוויר מתקדם שמחפה על הנחיתות של המיגים, איפיינה גם את המפגשים האוויריים הבין-גושיים של המזרח התיכון, במלחמות ההתשה ויום הכיפורים. גם כאן, ידם של הפאנטומים היתה על העליונה, אבל המיגים בהחלט לא היו טרף קל.

לינק לכתבה השלמה באתר ביטאון חיל האוויר 

עוד על ה-F105 שנלחמו במלחמת ויטנאם בכתבה האמריקאית הישנה הזו שמצאתי ביו טיוב:

המורד - סרט אקשן ויטנאמי

השנה היא 1922. בויטנאם שולטים הקולוניאליסטים הצרפתים. בכל רחבי הארץ מתחילות קבוצות מרידה להתעורר ולמחות נגד עול הכיבוש. בתגובה מאמנים הצרפתים יחידות עלית של ויטנאמים שתפקידם לחדור אל שורות המורדים ולפרקם. אחד מהסוכנים הללו הוא לי ואן קונג, שמתמנה לחסל אחד ממנהיגי המרד. העניינים מסתבכים כשקונג פוגש בדרך את וו טן תיי, לוחמת חירות נחושה וגם... בתו של המיועד לחיסול.

זוהי עלילת סרט הקולנוע העלילתי "המורד" (The Rebel) שיצא ב-2007. הסרט שהופק ונוצר על ידי ויטנאמים מספר את סיפור המרד הויטנאמי בצרפתים. כמיטב המסורת ההוליוודית הוא עטור בכוכבים ויטנאמים, מלא באקשן, אש, תמרות עשן ופיצוצים, כשסצינות הקרבות מציגות גם שיטות קרב מגע ויטנאמיות מסורתיות.

ויטנאם-בלוג: מנתחים מתנדבים בויטנאם

פרוייקט חדש של ויטנאם איי אל: בכל כמה זמן נציג בפניכם הקוראים בלוג חדש/מעניין/איכותי העוסק בויקיאו בתפוצות, בויטנאמים ישראלים, או בויטנאם בכלל.

השבוע אנחנו מציגים בפניכם בלוג שכבר אינו פעיל, אבל הפוסטים שם מעניינים עדיין. זהו בלוג המתעד מסע של משלחת רופאים מנתחים המתמחים ברפואה פלסטית לויטנאם. בויטאם הם מנתחים מקומיים בחינם וללא תשלום, מכשירים את הרופאים המקומיים בשיטות ניתוח מערביות חדשניות ולומדים משהו גם על עצמם, כשהם נאלצים להתמודד עם סיפורים קורע לב ועם תנאי שטח קשים. כל אחד מהויטנאמים שאותה הם מנתחים נושא עמו מטען היסטורי מעניין ומרגש. לדוגמא, הגברת לה טי הונג, בת 54, נכוותה ברגליה בגיל 15 בזמן המלחמה, באופן כזה שמנע ממנה להינשא. הניתוח מעניק לה הזדמנות נוספת ובעצם עונה על הלוגו של מארגני המשלחת: "אינטרפלסט - משנים חיים".

בואו להציץ: בלוג משלחת המנתחים הפלסטיים לויטנאם.

הבלוג הזכיר לנו את סיפור המשלחת הישראלית "אור מציון" לויטנאם, שנסעה לשם בשנה שעברה. המשלחת כללה רופאים מנתחים מומחים ברפואת עיניים שיצאו להחזיר את הראייה לכ-122 אנשים, הכשירה רופאים מקומיים, והשאירה שם ציוד להמשך ביצוע ניתוחים. הכתבה של ערוץ 2 תרגש גם את הציניים שביניכם:

בואו להתרגש: המבצע הישראלי להשבת ראייה לויטנאמים.

מערכת ויטנאם איי אל רוצה לשמוע את דעתם. אהבתם? רוצים להמליץ על בלוגים? מעוניינים ליטול חלק פעיל בתפעול האתר? כתבו לנו ל- vietnam.israel@gmail.com

מזל טוב - שגרירות חדשה נולדה

אמש באירוע צנוע נפתחה באופן רשמי שגרירות ויטנאם בישראל. השגרירות הויטנאמית יושבת בבית אסיה בתל אביב, רחוב ויצמן 4, מול בית המשפט. שעות הפתיחה טרם פורסמו.

שיעורי ויטנאמית אונליין - עכשיו מתחילים

סין צ'או. אמש עלה סוף סוף הבלוג שלנו "אה בה סה ויטנאמית" המיועד לרכז במקום אחד שיעורי ויטנאמית אונליין. השיעורים קצרים ותמציתיים וכוללים בדרך כלל טקסט וגם קובץ סאונד או וידאו. כך תוכלו להרחיב את אוצר המילים שלכם, תלמדו איך כותבים וקוראים את המילים, ותוכלו גם לשמוע כיצד הוגים אותם. כרגע ישנם שלושה שיעורים באתר, ואולם אט אט נוסיף עוד שיעורים. אתם מוזמנים לעקוב, לשלוח הצעות ולבקש בקשות.

לאתר "אה בה סה ויטנאמית" לחצו כאן.

 

בוקר טוב ויטנאם

הבוקר נתקלתי בשיר המקסים הזה ביו טיוב - בונז'ור ויטנאם ("בוקר טוב ויטנאם" גם "שלום ויטנאם") - שיר מלא ערגה ותקווה לארץ המולדת:

כמובן, הייתי חייבת לגלות מי עומד מאחורי הקול העדין הזה ומצאתי את קווין אן הויטנאמית-בלגית המתוקה, שבסרטון הבא מבצעת את ג'ספר ("אני מקווה") עם מארק לאוואן:

השיר, "בונז'ור ויטנאם", שנכתב על ידי לאוואן למען אן, הפך ב-2005, מיד עם צאתו, ללהיט מיידי בקרב הויקיאו* שבתפוצות. הוא מבטא כמיהה וגעגועים למולדת, שרבים מבני הדור הראשון לפליטי המלחמה, לא האמינו שקיימים בויקיאו הצעירים בני הדור השני. בשיר שרה קווין אן על תקוותה לבקר בויטנאם, אותה לא הכירה מעולם, אלא באמצעות סיפורים של הוריה וסרטים של קופולה. "יום אחד", היא שרה, "יום אחד אומר שלום לנפשי, ואומר שלום לך - ויטנאם".

* ויקיאו הוא במקור כינוי גנאי לויטנאמים שגרים מחוץ למולדת. הכינוי ניתן להם על ידי ויטנאמים שבחרו להישאר בויטנאם לאחר המלחמה ועם הכיבוש של הצפון את הדרום. בחלוף השנים ועם ההיפתחות של ויטנאם למערב, איבד כינוי הגנאי מעוקצו והיום הוא משמש כשם כללי לתפוצות ויטנאם.

עיתון הארץ: מת רוברט מקנמרה, מאדריכלי הכישלון האמריקני בווייטנאם

עיתון הארץ פרסם היום כתבה, המובאת כאן במלואה:

"שר ההגנה של ארה"ב שהיה המזוהה ביותר עם מלחמת וייטנאם, רוברט ס. מקנמרה, הלך היום (שני) לעולמו בגיל 93. מקנמרה סבל מביקורת חריפה על כך שהיה ממובילי המעורבות האמריקנית השנויה במחלוקת במלחמה בשנים 1961-1968, המלחמה היחידה שבה השתתפה ארה"ב, והסתיימה בנסיגה מוחלטת. מקנמרה עצמו הודה בראיונות שקיים בשנות ה-90: "טעינו בגדול".

אשתו של מקנמרה, דיאנה, אמרה הבוקר כי הוא מת בשנתו לא בשל מחלה אלא כי "הגיל הכריע אותו". מקנמרה היה ידוע בגישתו השכלתנית ובחיבתו לניתוח סטטיסטי עובדתי, וכיהן כנשיא חברת פורד כשהתבקש לכהן בתפקיד ע"י נשיא ארה"ב ג'ון קנדי ב-1961, ובהמשך עבד עם הנשיא לינדון ג'ונסון. הוא נשא בתפקיד עד 1967, ובתקופתו הוחלט להרחיב את הכוח האמריקני שנשלח לוויטנאם ליותר מ-500,000 חיילים.

עבור הציבור האמריקני, הפך מקנמרה לאחד ממושאי הביקורת על המלחמה שבה נהרגו יותר מ-58,000 חיילים אמריקנים, והוא היה מזוהה עמה באופן אישי. אפילו בנו הפגין בתור סטודנט נגד המלחמה שאוה הוביל אביו. מתנגדיו של מקנמרה, שנודע במשקפיו המיוחדים ובשערו המסורק לאחור, נהגו ללעוג לו על כך ששמו האמצעי היא "סטריינג'".

לאחר שעזב את הפנטגון, עבר מספר אירועים של התמוטטות עצבים, ולאחר מכן התמנה לנשיא הבנק העולמי, תפקיד שבו כיהן במשך 12 שנים. בתור נשיא הבנק, השקיע מקנמרה אנרגיה רבה לקידום התפישה לפיה שיפור החיים באזורים הכפריים ופיתוח מדינות חשובים יותר למען שלום מאשר בניית כוחות צבא. 

מקנמרה מודה: לא שאלנו את השאלות המתבקשות

מקנמרה סירב במשך שנים לתעד את זכרונותיו ולנתח את נקודת מבטו על המלחמה, ורק מאוחר יותר, בשנות ה-90, החל לעסוק בנושא בפומבי. בראיון שנתן למגזין טיים ב-1991 אמר מקנמרה כי הוא לא חשב שהפצצת צפון ויטנאם - ההפצצה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד אז - תביא לתוצאות חיוביות, אך הוא הסכים להורות על ביצועה.

בראיון שהעניק לקראת פרסום ספרו "במבט לאחור: הטרגדיה והלקחים מווייטנאם" בשנת 1995 אמר מקנמרה: "אני והנשיאים קנדי וג'ונסון פעלנו בהתאם למה שחשבנו שהם העקרונות והמסורת של מדינתנו. אך טעינו, ובגדול". הספר הפך לרב מכר, וחידש את הדיון בציבורי על המלחמה. בספר חשף מקנמרה כי ב-1967 היו לו ספקות גדולים בנוגע לסיכויים לנצח במלחמה, והוא איבד את אמונו ביכולתה של ארה"ב לגבור על כוחות הגרילה. על אף הספקות, המשיך מקנמרה להביע בפני הציבור ביטחון בעמדה שכוחות אמריקנים גדולים יביאו בסופו של דבר את הקומוניסטים להניח את נשקם. באותה עת, עמד מספר הנפגעים האמריקנים בוויטנאם על יותר ממאה אלף.

מקנמרה כתב גם כי הוא ובכירים נוספים לא שאלו שאלות בסיסיות ביותר בעת הנהגת המלחמה, בהן האם נפילתה של דרום וייטנאם אכן עלולה להביא לנפילת דרום אסיה, כפי חזרו וטענו אז בתקשורת ב התאם לדוקטרינת הדומינו. ואם הדבר באמת מהווה איום על ביטחון המערב. כמו כן, הודה מקנמרה שלא נשאלה השאלה איזה סוג של מלחמה עלולה להתפתח, והאם ניתן לנצח בה.

חייו של מקנמרה זכו להתעניינות פומבית מחודשת גם בשנות ה-2000, כשהסרט "ערפל המלחמה" (The Fog of War) שעסק ב"11 לקחים מחייו של רוברט מקנמרה" הפך לפופולרי ביותר בשנה הראשונה למלחמה בעיראק, ואף זכה בפרס האוסקר.

מקנמרה היה מעורב גם בפלישה למפרץ החזירים ב-1961 תחת ממשל הנשיא ג'ון קנדי ובמשבר הטילים עם קובה ב-1962. "

לינק לכתבה באתר עיתון הארץ

הסרט הדוקומנטרי Fog Of War בו מדבר מקנמרה על מלחמת ויטנאם ומודה בטעויות שנעשו:

FOG OF WAR ארה"ב (2003), בימוי: Morris Errolצילום: Chappell Robert; Donahue Peter מוזיקה: Glass Philip; Kusiak John ביוגרפיה של: Mcnamara Robert בתפקיד עצמו/ה: Kennedy, John Fitzgerald; Nixon Richard; Castro Fidel; Mcnamara Robert; Roosevelt, Franklin Delano.

ב-2003 זכה הסרט בפרס האקדמיה לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. 

מחקרים באקדמיה על הקהילה הויטנאמית

מר אדמונד מאריאן, סטודנט לתואר ראשון מאוניברסיטת חיפה, השלים בימים אלו עבודת מחקר היסטוריוגרפית על קליטת פליטי מלחמת ויטנאם בישראל. בעבודתו בחן מר מאריאן קטעי עיתונות, קטעי וידאו תיעודיים ועלילתיי וראיין כחמישית מבני הקהילה באמצעות מיילים, צ'טים ודרך הפייסבוק שלהם. בשל מגבלות שפה שוחח מר מאריאן עם בני הקהילה הצעירים יותר. בקרוב מתכוון מר מאריאן לפרסם את מחקרו באינטרנט.

ד"ר סבין הויין, ויטנאמית-צרפתיה, פליטת מלחמת ויטנאם בעצמה, מרצה לספרות צרפתית ובלשנית שפות מהאוניברסיטה העברית, אף היא חוקרת את קליטת הקהילה הויטנאמית בישראל, מזווית אחרת. ד"ר הויין כיתתה רגליים, יצאה לשטח וביצעה ראיונות אישיים עם מרבית בני הקהילה הבוגרים, והיא עתידה לפרסם מאמר אקדמי בנידון בקרוב.